מקור יחזקאל כ״ד:ה׳
5 מִבְחַ֤ר הַצֹּאן֙ לָק֔וֹחַ וְגַ֛ם דּ֥וּר הָעֲצָמִ֖ים תַּחְתֶּ֑יהָ רַתַּ֣ח רְתָחֶ֔יהָ גַּם־בָּשְׁל֥וּ עֲצָמֶ֖יהָ בְּתוֹכָֽהּ׃ ס
פירוש רש"י על יחזקאל כ״ד:ה׳
5 מִבְחַר הַצֹּאן לָקוֹחַ. קַח אַתָּה, נְבוּכַדְנֶצַּר, אֶת מִבְחַר חֲיָלֶיךָ סְבִיבוֹתֶיהָ, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן; וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב עַל עִנְיַן הַסִּיר. וְכֵן צָרִיךְ לְפוֹתְרוֹ: מִבְחַר יִשְׂרָאֵל יָבֹאוּ וְיִכָּנְסוּ בְּתוֹכָהּ:
6 וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ. סַדֵּר וְעָרוֹךְ הָעֲצָמִים תַּחַת שְׁאָר הָאֵיבָרִים; כְּלוֹמַר: יִלָּחֲמוּ הַגִּבּוֹרִים בִּשְׁבִיל הַחֲלָשִׁים וְיִסְמְכוּ אֵלּוּ עֲלֵיהֶן. דּוּר לְשׁוֹן עֲרִיכָה; וְכֵן ״יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר״ ישעיהו כב:יח – שׁוּרוֹת הֶיקֵּף גַּיָּסוֹת; וְכֵן ״שׁוּרָה״ תַּרְגּוּם ״דָּרָא״ תענית כב:. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ כְּמוֹ ״אֲנִי אַגְדִּיל הַמְּדוּרָה״ יחזקאל כד:ט:
7 רַתַּח רְתָחֶיהָ. וְאַחַר שֶׁיְּהוּ כֻּלָּם לְתוֹכָהּ, יְקָרְבוּ כְּלֵי הַמָּצוֹר וְהַמִּלְחָמָה אֶל הָעִיר: